פיזיותרפיה סינית
לקביעת תור התקשרו:
טלפון: 03-6355616
נייד: 050-7948286
רפואה סינית לילדים אודות כתבות מטופלים ממליצים פורום רפואה סינית לילדים צור קשר
רפואה סינית
רפואה סינית לילדים ותינוקות
רפואה סינית לילדים מתבגרים - דיקור קוסמטי
טווינה
רפלקסולוגיה כף רגל
סדנאות
מאמרים
רפואה סינית תזונה
שונישין - רפואה יפנית לילדים
בייבי יוגה

השפעת הרפואה סינית ותזונה על הפרעת קשב וריכוז


 (מתוך סמינריון בריאות האם והילד, המח' לניהול אוניברסיטת בר אילן – זהר זייתוני ויעל ויקטור)


המושג הפרעת קשב ריכוז והתנהגות הוגדר ב-1987 ונכתב בקובץ ההוראות הדיאגנוסטיות להפרעות נפש DSM-IV (Diagnostic and Statistical Manual) באגודה הפסיכיאטרית האמריקאית (APA). המושג הוא מונח המאגד ליקויים והפרעות קשב וריכוז, המתבטאים בקושי לשמור על ריכוז ברציפות לזמן ממושך, בנטייה מרובה להסחות דעת, לאימפולסיביות, לקושי בסיום מטלות או לארגון משימות, ואי שקט. (שילה, 2004; Kim,.  Park,. Cheon,. ; Boong,.Cho,. Kang,. 2005) ).

על פי ה- DSM- IV הפרעת קשב וריכוז יכולה להתבטא באחת משלוש צורות: זו המשלבת הפרעת קשב והיפראקטיביות – ADHD (65% מהמאובחנים), הפרעה של קשב וריכוז בלבד (ADD – Attention Deficit Disorder) הכוללת אמות מידה של קשב בלבד (כ- 30%), והפרעה היפראקטיבית, (HDD – Hyperactive Disruptive Disorder) הכוללת מרכיבים היפראקטיביים בלבד ( כ- 5%). יש שחולקים על קיומה של HDD, וטוענים כי מדובר ב – ADHD, או בהפרעה שהיא משולבת עם הפרעת התנהגות. (שובל ואח' ,2005)

הפרעת קשב וריכוז, הינה הפרעה רבת השפעה ומורכבת, הדורשת  מגוון רחב מאוד של סוגי טיפולים ותרופות, אשר רק מעטים מהם הוכיחו את יעילותם מדעית ואף אחת מהן לא נמצאה כיעילה בלעדית. כיום המקובל הוא שילוב של טיפול פסיכו-חינוכי, אימון הורים, טיפול התנהגותי-התערבותי לילדים, וטיפול תרופתי. אחת ההתערבויות שהוכיחה את יעילותה הינה התערבות תזונתית. נמצא שלמרות שיעילותם עדיין מוטלת בספק, לטיפולים המשלימים והאלטרנטיביים באופן פרטני, טיפול דיאטטי נרחב הוצע במספר פרסומים במסגרת הטיפול הראשוני והטיפול התזונתי עדיין אינו נחשב לטיפול שגרתי והוא אחד האספקטים שהוזנחו עד כה. הוצע כי לגורמים תזונתיים כגון: תוספי מזון, סוכרים מזוקקים, רגישויות למזון או אלרגיות וחוסר בחומצות שומן יש קשר ל -ADHD. ישנן עדויות רבות כי ילדים  עם בעיות התנהגות רגישים לאחד או כמה רכיבי מזון העלולים להשפיע לרעה על התנהגותם, המופיע במנגנון של תגובה אלרגית. הוצע כי  לשינוי תזונה יש תפקיד מרכזי בהתנהלות עם ילדים עם  ADHD, ויש להחשיב זאת כחלק מפרוטוקול הטיפול. (Schnoll et. Al., 2003; Pelsser et al., 2011) השפעת דיאטה ותזונה על הפרעות קשב וריכוז הוא נושא המצדיק מחקר נרחב יותר. לדוגמא  Uhlig, Merkenschlager  ואחרים (1979, בתוך Schnoll et. al., 2003) חקרו את הקשר בין תזונה ופעילות חשמלית במוח אצל ילדים עם ADHD. הם מצאו כי רגישות למזון מסוים משפיעה לא רק סימפטומטית על ADHD אלא גם על הפעילות החשמלית במוח. מחקר זה מדגיש את הצורך של צוותי הבריאות העוסקים בתחום זה להבין את התפקיד החשוב של התזונה בטיפול  ב- ADHD. Schnoll, 2003)).

טיפולים דיאטטיים לילדים עם -ADHD אינם תופעה חדשה. כבר בשנות ה- 20, פורסמו בספרות המקצועית דיווחים על דיאטות מגבילות והשפעתן על התנהגות ילדים. (Cormier, 2007) מחקר מפורסם הוא מחקרו של פיינגולד משנות ה-70, אשר מצא כי לפחות 50% מהילדים ההיפראקטיביים או בעלי קשיי-למידה הפגינו שיפורים בהתנהגות בעקבות דיאטה המגבילה שימוש בצבעי מאכל, חומרים משמרים, אספרטיים וסליציטיס. (Feingold, 1975 בתוך (Cormier, 2007). מחקרים עוקבים אמנם לא תמכו בממצאים אך כן מצאו תת-קבוצה של ילדים עם רגישויות לתוספי מזון. מחקרים אחרים מתחילת שנות ה-80 מדווחים על השפעה שלילית של סוכר על התנהגות אגרסיבית והיפראקטיבית.  (Cormier, 2007)בהמשך, רוב המחקרים שילבו את מסקנותיהם של פיינגולד וממשיכיו והוסיפו מעבר להשפעות חומרים משמרים, תחליפי מזון, וסוכרים, גם מוצרי חלב, חיטה, תירס, שמרים, סויה, הדרים, ביצים, שוקולד, ואגוזים- מזונות שמקושרים לרוב עם תגובות אלרגיות למזון בקרב ילדים. השפעתם הכימית של החומרים השונים חזקה יותר אצל ילדים עם ADHD לעומת קבוצות ביקורת- אצלם ההשפעה מזערית. גישה זו מתחזקת מאוד כיום.  (Cormier, 2007; Schnoll et. Al, 2003; Ward, 1997).
הוכחה גם השפעת חומצת שומן אומגה 3 על מצב הרוח ועל התנהגותם של ילדים הסובלים מ-ADHD. (Soa et. Al., 2009). מחקרים נוספים הציעו כי איזון חומרים שומניים מטבוליים יוכל לפתור בעיות התנהגות יחד עם רגישות למזון או לחומרים כימיים.  (Allen, 2007; Schnoll et. Al., 2003) נמצא גם כי שיעורי ADHD גבוהים במיוחד בקרב ילדים שמנים. (Rojo et. Al, 2006) התאמת הדיאטה מושכת את ההורים, מכיוון שמגדילה את תחושת השליטה והיעילות שלהם, ומסתדרת עם רצון ההורים לקדם אורח-חיים בריא עבור ילדיהם. (Cormier, 2007)

ניכר כי, התאמת הדיאטה תורמת משמעותית להתמודדות עם ADHD ולפי Schnoll  ואחרים (2003) אף צריכה להיחשב כחלק משמעותי מפרוטוקול הטיפול. (Schnoll et. Al., 2003) (Cormier, 2007; Schnoll et al., 2003; Ward, 1997; Yehuda et al., 2011; Pelsser et. al., 2011)

בסין לעומת המערב,הפרעת קשב והיפראקטיביות כמעט ולא ניכרת, כאשר במערב זו אחת מהאבחנות השכיחות ביותר אצל ילדים. על פי האקדמיה האמריקאית לפסיכולוגיה של הילד והמתבגר, מעל 10% מהבנים ו 5% מהבנות סובלים מהפרעה זו.  (אתר מס' 1)
ממריצים כגון methlphentdate  (mph) ריטאלין ו dexamphetamin', הם הבחירה הראשונה כטיפול רפואי בהפרעת קשב וריכוז. עם זאת, בשימוש נרחב עם אלו, ישנם תופעות לוואי כגון: עצבנות, כאבי ראש, כאבי בטן, חוסר תאבון ופיגור בצמיחה. במטרה להימנע מחסרונות אלו, חוקרים בסין, ניסו למצוא משטר טיפולי יעיל ובטוח ל ADHD באמצעות הרפואה הסינית המסורתית. (Lan,. Zhang & luo,. 2009 )
מנקודת מבט סינית תרופה זו יוצרת חום ורוח. הנחה זו מבוססת על תופעות הלוואי הידועות של התרופה (עירור, הזעה, הסמקה, רעד, פלפיטציות וסחרחורות). חשוב להבין שתופעות לוואי אילו נדירות מאוד אך קיומן מצביע על המגמה האנרגטית של התרופה. העובדה שלא מומלץ לשלב דיאטה עשירה בתיראמין (הידוע כדיאטה מחממת) מחזקת את ההנחה שהתרופה מחממת. עידוד תופעה של טיקים מכוונת לכיוון של רוח. (אתר מס' 2)
הרפואה הסינית המסורתית, מעריכה כל מטופל באופן אינדיבידואלי, עפ"י בעייתו, מבנה גופו ואישיותו. היא מסתכלת על הפרעת קשב וריכוז בצורה שונה מאשר הרפואה המערבית המתייחסת  ל  ADHD כהפרעה נוירו התפתחותית. האבחנה הסינית מתייחסת לסך כל הגורמים המשפיעים על התנהגות הילד, כולל מצב המשפחה וההורים, הסימפטומים הנלווים להתנהגותו, אבחון חשוב נוסף,  האם התנהגותו נובעת מעודף או חוסר. האם הוא ילד פעלתן, הסובל לדוגמא מעודף חום או שהתנהגותו נובעת מחולשה של אחד האלמנטים, למשל אלמנט האדמה, אשר חוסר באלמנט זה יתבטא בחוסר ריכוז. (אתר 1 ו- 2)
האבחנה הסינית מפרידה בין הפרעת קשב להיפראקטיביות, כאשר הסינדרומים הקשורים בהיפראקטיביות הם: חום, חום וליחה, חולשה של אנרגית הטחול וחולשה של אנרגית הכליות. הסינדרומים הנפוצים ביותר הם השניים הראשונים, חום וחום וליחה. (Scott & Barlow, 1991)
ילדים המוגדרים כילדים עם סינדרום חום, בד"כ יהיו עם פנים סמוקות או שפתיים אדומות, נוטים להתרגז בקלות, התקפי זעם פתאומיים, מזיעים יותר יחסית לילדים אחרים. לעיתים תהיה הפרעת שינה. תופעה זו של חום נגרמת בעיקר בגלל תזונה הנחשבת לחמה כגון – אוכל מטוגן, חריף, תזונה עם כימיקאלים – חומרים משמרים, צבעי מאכל. או כתוצאה מחום שהועבר מהאמא במהלך ההריון. (אתר מס' 2)

סינדרום שכיח נוסף, הוא חום וליחה – ילדים אלו בנוסף לחום יסבלו גם מליחה חמה. לחום וליחה יש נטייה לעלות למעלה לכיוון הראש. ילדים אלו נוטים להיות יותר אגרסיביים ולעיתים אלימים. גם להם נטייה להתקפי זעם, רגזנות ואינסומניה. אך בנוסף הליחה גורמת להם להסחת דעת ביתר קלות. זוהי הפרעה בעייתית בגלל הקושי בפינוי הליחה (בשל צמיגות היתר). הטיפול דורש שינוי תזונתי, טיפול בצמחי מרפא ודיקור. (Scott & Barlow, 1991).

סינדרום נוסף, פחות שכיח, נפוץ יותר אצל ילדים בוגרים יותר, היא החולשה באנרגית הטחול. בסיס תופעה זו נובע מחוסר לעומת האחרות הנובעות מעודף, למרות זו נראה כי, הילד מאוד אנרגתי. תופעה זו מתישה, מאחר וילדים אלו בד"כ מניפולטיבים. נטייה לחוסר תאבון, חיוורים בד"כ, בעלי אנרגיה קרה.
הסינדרום הרביעי, הוא חולשה באנרגיית הכליות. ילדים אלו נוטים להיות רגישים וחולים לעיתים קרובות. כאשר הם עייפים או מתרגשים, ההיפראקטיביות משתלטת עליהם. הם מתחילים לרוץ, קשה להם לשלוט בעצמם. (Scott & Barlow, 1991).

עד לרגע זה אין הוכחה חד משמעית המוכיחה את יעילות הטיפול ברפואה סינית להפרעת קשב והיפראקטיביות, לעומת הרפואה המערבית, אך במחקר שיטתי נלקחו 34 מחקרים שפורסמו בספרות הסינית, אשר בדקו את אפקטיביות הטיפול ברפואה סינית להפרעות קשב והיפראקטיביות לעומת הטיפול המקובל ברפואה הקונבנציונאלית, השימוש בתרופה  methylphenidate-mph  (רטאלין) ו dexamphetamine. יעילות הטיפול ברפואה סינית נמצא כשווה או טוב יותר מהשפעת ה mph.  וזאת ללא תופעות לוואי ובעל השפעה לטווח ארוך. עם זאת, עקב מחסור במחקרים קליניים באיכות גבוהה התומכים  במסקנה זו, אין המלצה גורפת, להפנות ילדים הסובלים מהפרעת קשב והיפראקטיביות לטיפול ברפואה סינית מסורתית. (Lan,. Zhang & luo,. 2009 ).
אבחנה נכונה, מאפשרת טיפול בשורש הבעיה ועל כן, הטיפול ברפואה סינית יעיל מאוד ובעל השפעה לטווח ארוך על התנהגותו של הילד.

זהר זייתוני – מטפלת ברפואה סינית לילדים




ביבליוגרפיה

Cormeir, E., & Edler, J.H., (2007). Diet and Child Behavior Problems:
         Fact or Fiction? Pediatric Nursing, 33, 138-143.

Julian, S,. Barlow, T,. (1991) Acupancture in the Treatment of Children. England. Estland Press.

Kim, J-W,. Park, K-H,.; Cheon, K-A,. Boong, N, K,. Cho S,C,. Kang, E, M, H,. (2005) The Child Behavior Checklist Together With The ADHD Rating Scale Can Diangnose ADHD in Korean Community – Based Samples.

Lan, Y,. Zhang, L.L & Luo, R,. (2009). Attention Deficit Hyperactivity Disorder
in Children: Comparative Efficacy of Traditional Chinese Medicine and Methylphenidat. The Journal of International Medical Research. 37: 939 – 948 [first published online as 37(3) 16]

Pelsser, L., Frankena, K., Toorman, J., Savelkoul, H., Dubois, A., Rodrigues-Pereira, R., Haagen, T., Rommelse, N., Buitelaat, J., (2011)  Effects of a restricted elimination diet on the behaviour of children with attention-deficit hyperactivity disorder  (INCA study): a randomized controlled trial. The Lancet, 377, 494-503.

Pelsser, L., Frankena, K., Toorman, J., Savelkoul, H., Dubois, A., Rodrigues-Pereira, R., Haagen, T., Rommelse, N., Buitelaat, J., (2011) Restricted Elimination Diet for ADHD. The Lancet, 377, 446-447.

Rojo, L., Ruiz, E., Dominguez, A, j., Calaf, M., Livianos, L., (2006). Comorbidity Between Obesity and Attention Deficit/Hyperactivity Disorder: Population Study with 13-15 0 Year-Old. Wiley Intersciens, 39,  519-522.

Schnoll, R., burshteyn, D., Cea-Aravena, J., (2003). Nutrition in the Treatment of Attention-Deficit hyperactivity Disorder: A neglected but Important Aspect. Applied Psychophysiology and Feedback, 28, 63-75.

Soa, N, L., Walter, G., Baur, L., Collins, C., (2009). Nutrition, Mood and Behavior: a review. Acta Neuropsychiatrica, 21, 214-227.

Ward, N., (1997). Assessment of Chemical factors in Relation to Child Hyperactivity. Journal of Nutritional & Environmental Medicine, 7, 333-342.
 
Yehuda, S., Rabinovitz-Shenkar, S., Carasso, r., (2011). Effects of essential fatty acids in iron deficient and sleep-disturbed attention deficit hyperactivity disorder (ADHD) children. Europian Journal of Clinical Nutrition, 1-3.

שילה, מ,. (2004). היפראקטיביות אצל ילדים, מקומה של הרפואה משלימה בטיפול בהפרעות קשב, ריכוז והתנהגות. "בריאות על בוריה" – המגזין הישראלי לבריאות ולרפואה. 86.

שובל, ג,. מנור, א,. טיאנו, ש,. (2005) תסמונת "הילד הקשה". הרפואה. 144, א'.

אתר מס' 1

אתר מס' 2




 

רפואה סינית לילדים | טיפול רפלקסולוגי | רפלקסולוגיה כף רגל | רפואה סינית תזונה | מטפלים ברפואה סינית | דיקור סיני | רפואה סינית דיקור קוסמטי | קליניקה לרפואה סינית | שונישין | sitemap | 

אפסייט - בניית אתרים | קידום אתרים בניית אתרים אפסייט
קישורים